<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת מטות סימנים שי"ג—שט"ו</h1>
<h2>דף עה:</h2>
וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים [במדבר ל"א]. מכאן פסק כל כלי גוים שנשתמשו בהן בצונן, ואפי' לא נשתמשו אלא שהיו של גוים כגון כוסות וקיתונות ויורות לבד כלי חרס, צריך להטבילן קודם שיוכל להשתמש בהן ישראל. ופסק שצריך להטבילן במ' סאה, ויליף מיתורא במים במים ב' פעמים לרבות דבעינן טבילה לכלי במ' סאה כמו לאדם. וגם כלי חרס שהטיף לתוכו אבר צריך טבילה. וכן פסק וכן עמא דבר ומברכין על הטבילה. וטעמא משום דכלי חרס שהטיף אבר לתוכו ולא כשהוא מבחוץ בלבד, [ו]הלכה כר' מאיר דאזיל בתר המעמיד. ומתוך דהלכה כר' מאיר דאזיל בתר המעמיד, פסק ריצב"א דכלי מתכות שניקב ככונס משקה ובא גוי ותיקן אותו מן קצת מתכות של גוי, כאילו תיקנו כולו משל גוי, וצריך להטביל פעם אחרת, דאזלינן בתר מעמיד. ובגמרא מפרש דכלי זכוכית כיון דאם נשברו יש להם תקנה ככלי מתכות דמי לענין טומאה ופסק דהוא הדין לענין טבילה דטעונין כל כלי זכוכית. ובגמרא איבעיא להו על כלי מתכות של גוי שהם במשכנתא ביד ישראל אי צריך טבילה, ופסק היכא דחזיא ישראל דדעתו של גוי לשקוע צריך טבילה, ואי חזיא דאין דעתיה לשקועיה אין טעון טבילה, אך כן נראה דצריך. פסק אין אומן קונה בשבח כלי אך כתב דצ"ע אי אומן קונה בשבח כלי כגון אם גוי מתקן כלי מתכות של ישראל הוא כמו מקצתו של גוי ואם כן ליטעון טבילה.
